#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מו. 1 מדוע המוציא את אשתו משום נדר ושם רע לא יחזיר ומאי בינייהו?	"אליבא דת&quot;ק: ל&quot;ק דרב יוסף בר מניומי א&quot;ר נחמן הטעם משום קלקולא ולכן דוקא אם אמר לה בשעת הגט שמגרשה בגלל זה אבל לא אמר לה לא מצי לקילקולא ומותר להחזירה. א&quot;ד בשמו הטעם כדי שלא יהיו בנות ישראל פרוצות בעריות ובנדרים ולכן צריך לומר לה שלכן מגרשה אבל לא אמר לה נמי לא יחזיר. תניא כל&quot;ק ותניא כל&quot;ב.<p dir=""rtl"">(לר' יהודה ודאי הטעם משום שלא יהיו פרוצות, לר&quot;מ ור' אלעזר ודאי משום קילקולא.)</p>"	גיטין מו.		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מו. 2 המוציא את אשתו משום נדר מתי אסור להחזירה ומאי בינייהו (3)?	"ת&quot;ק סובר לעולם לא יחזירה [ל&quot;ק דרב נחמן משום קילקולא ודוקא שאמר לה משום נדר, ול&quot;ב כדי שלא יהיו בנות ישראל פרוצות ואפי' לא אמר לה].<p dir=""rtl"">ר' יהודה אומר נדר שנדרה ברבים אין לו הפרה ולא יחזיר (כדי שלא יהיו פרוצות) אבל נדר רגיל כיון שיש לו הפרה לא קנסו. אבל חכמים סוברים אף נדר שהודר ברבים יש לו הפרה.</p><p dir=""rtl"">ר&quot;מ (סבר משום קלקולא ולכן) אמר אם צריך חקירת חכם לא יחזיר שרוצה שתתבזה בב&quot;ד אבל שאינו צריך יחזיר (מדלא הפר שוב לא מצי לקלקולא) אבל ר&quot;א סבר שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב&quot;ד ולא אסר להחזיר בצריך חקירת חכם אלא משום שאינו צריך (שיקלקלה ויאמר שלא ידע שיכל להפר).</p>"	גיטין מו.		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מו. 3 נדר שהודר ברבים האם יש לו הפרה ומנין?<p dir=""rtl"">וכמה הם רבים?</p>"	"ר' יהודה סבר שאין לו הפרה דכתיב &quot;ולא היכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה&quot;, וחכמים אומרים יכולים להפר והם לא היכום משום חילול השם, שבין כך מהדין השבועה לא חלה כלל כיון שאמרו שבאו מארץ רחוקה.<p dir=""rtl"">רבים - רב נחמן אמר שלושה כדאיתה גבי זבה &quot;ימים' שנים 'רבים&quot; שלושה, ר' יצחק אמר עשרה &quot;העדה&quot; ובכל מקום עדה הם עשרה.</p>"	גיטין מו.		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מו. 4 באר את המשנה גבי המוציא את אשתו משום נדר 'אמר ר' יוסי בר' יהודה מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו קונם אם איני מגרשיך וגרשה והתירו לו חכמים שיחזירנה מפני תיקון העולם'! <p dir=""rtl"">(על מה קאי המעשה, כיצד שייך קונם ומאי תיקון העולם איכא?)</p>"	"חיסורא מחסרא, בד&quot;א (שאם הוציא לא יחזיר) שנדרה היא, אבל נדר הוא יחזיר, ומעשה וכו', וקמ&quot;ל דלא גזרינן משום דר&quot;נ הנודר כאילו בנה במה והמקיימו כאילו הקריב עליו קרבן.<p dir=""rtl"">לשון קונם שייך כאן באומר יאסרו פירות העולם עלי אם איני מגרשיך.</p><p dir=""rtl"">מפני תיקון העולם לרב ששת אינו שייך לכאן אלא לרישא המוציא את אשתו משום שהיא נדרה, לרבינא על הסיפא וקאמר דאין בזה משום תיקון העולם ולכן מותר להחזיר.</p>"	גיטין מו.		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מו: 1 המוציא את אשתו משום אילונית האם יחזיר [מי מהתנאים חושש לקלקולא]?	"שנינו במשנה ר' יהודה אומר לא יחזיר וחכמים אומרים יחזיר.<p dir=""rtl"">לעיל גבי המוציא את אשתו משום נדר ר' יהודה לא חשש לקילקולא, לכן אמר שמואל להפך כאן ר' יהודה אומר יחזיר ולחכמים לא יחזיר.</p><p dir=""rtl"">אביי ורבא סוברים לא תיפוך ור' יהודה נמי חושש לקילקולא אבל בנדר לא שייך, שאם צריך חקירת חכם אינו רוצה שתתבזה בב&quot;ד ואם אין צריך אינו יכול לקלקלה שאדם יודע שיכול להפר. רבא מפרש שחכמים כאן שלא חששו זה ר&quot;מ שסובר בעינן תנאי כפול וכאן לא עשה תנאי כפול.</p>"	גיטין מו:		ד'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מו: 2 המוכר את עצמו ואת בניו לגוי האם פודים אותו ואותם?	"אם מכר שנה ושילש אין פודים, אבל בפעמים הראשונות פודים.<p dir=""rtl"">אף אם מכר ושנה ושילש פודים את הבנים לאחר מיתת אביהם משום קילקולא, ומכאן שאף במקום סכנה פודים אחר ג' פעמים.</p>"	גיטין מו:		ד'
